יבשת: אירופה
מדינה: ליטא
מספר תושבים: כ- 542,809
שטח: 401 קמ"ר
שפה רשמית: ליטאית
מטבע: ליטאס
קידומת טלפון בין לאומית: 370+
הפרש שעות: אין הפרש שעות בין ישראל לוילנה

איך מגיעים?

בטיסה: ישנן טיסות מישראל לשדה התעופה של וילנה, עם נחיתת ביניים. השדה הבינלאומי קרוב לעיר וניתן לקחת אליה מונית או רכבת. דרך נהדרת ליהנות מהעיר היא באמצעות חבילות נופש אותן ניתן להזמין מהארץ וכך לחסוך זמן, כסף ומאמץ על תיאומים.

דרך היבשה: ניתן להגיע לוילנה ברכבת או באוטובוס. תחנת האוטובוס המרכזית של העיר ממוקמת בעברה השני של תחנת הרכבת ומגיעים אליה אוטובוסים מערים ומכפרים שונים בליטא. לוילנה מגיעות רכבות מכמה ערים באירופה, ביניהן ברלין, ריגה, ו-ורשה וכמובן מערים נוספות בליטא.

דרך הים: ניתן להגיע לליטא במעבורת מיעדים שונים בים הבלטי (גרמניה, דנמרק, פולין ועוד). המעבורות מגיעות לנמל קלייפדה, המצוי במרחק כ-300 קילומטרים מוילנה, ומשם ניתן לנסוע.

תחבורה בעיר:

בעיר פועלת מערכת של אוטובוסים ואוטובוסים חשמליים, בין השעות ארבע בבוקר לחצות. ניתן לקנות כרטיסים מוזלים בקיוסקים או כרטיס במחיר מלא על גבי האוטובוס. אפשרות נוספת היא לקנות כרטיס חופשי יומי או תלת יומי. מלבד האוטובוסים פועלים בעיר מיניבוסים, אשר מחירם גבוה יותר והם אינם עוצרים בתחנות קבועות אלא על פי בקשה. כמו כן, פועלות בעיר מוניות וגם סיורים מאורגנים.

מתי מומלץ להגיע:

העונות המומלצות לביקור בבוקרשט הן הקיץ, בו הטמפרטורות אינן גבוהות במיוחד, האביב והסתיו. החורף קר וקודר והשמש לא מרבה להפציע בו.

וילנה על קצה המזלג

וילנה היא עיר מעניינת, ירוקה מאוד, יפה למראה ומלאה ניגודים- חצרות מסתוריות, יצירות אומנות מדהימות, אומנות בארוק מעניינת, קהילת אומנים ומספר תזכורות לאסונות שחוו האסורים של ה-ק.ג.ב. בירת ליטא הינה המרכז האדמיניסטרטיבי, הכלכלי והתרבותי שלה. העיר גדלה בקצב מהיר מאז עצמאותה מברית המועצות בשנת 1991 וכיום היא עיר מערבית למדי.
העיר העתיקה של וילנה היא אחת הגדולות במזרח אירופה ובה מרוכזים רוב הבניינים ההיסטוריים.

ליהדות וילנה יש היסטוריה ארוכה, מאז המאה ה-16, ועם השנים היא הפכה למרכז הרוחני היהודי הרחב ביותר במרכז אירופה. חי בה אחד מגדולי התורה, רבי אליהוא בן שלמה זלמן, הידוע בכינויו "הגאון מוילנה".
חובבי תרבות, חובבי טבע, משפחות וזוגות יכולים ליהנות מאוד מביקור בעיר היפה והמעניינת הזו, אשר צוברת בשנים האחרונות פופולאריות בקרב תיירים מרחבי העולם.



אטרקציות מומלצות:

מצודת גדימינס:
אחד מסמליה של העיר ושל ליטא כולה הוא מגדל זה, השוכן בעיר העתיקה. בעבר שימש הן כמבנה להגנה והן ככלא. בשל חשיבותו הוא מופיע על המטבע המקומי, הליטאס. זוהי למעשה שארית ממצודת העיר, מהמאה ה-14 ועם הזמן הוא שוחזר ואז נחרב מחדש בידי הרוסים.

המצודה שוכנת על גבעה אשר ניתן להגיע אל ראשה ברכבל או בהליכה קצרה. יש בה תערוכות של ממצאים ארכיאולוגיים, תצלומים של העיר וכן דגם קדום של המגדל. ניתן לעלות מקומה לקומה באמצעות 78 מדרגות ספירליות תלולות. הגג של המגדל פתוח לחלוטין וכדאי להגיע אליו ולהתרשם מהפנורמה המרשימה של העיר העתיקה. מגובה זה ניתן להשקיף אל נהר נריס, ולראות את המשפטים הכתובים על שתי גדותיו, באמצעות פרחים: מצד אחד של הנהר כתוב "אני אוהבת אותך" ומהצד השני התשובה "גם אני".

כנסיית סנט פיטר וסנט פול:
כנסיה הבנויה בסגנונות רנסנס ובארוק אשר בנייתה החלה בשנת 1668. מומלץ להיכנס ולהתרשם מחלל הפנים המעוטר והמפואר.

המוזיאון הלאומי:
במתחם המצודה מצוי המוזיאון הלאומי, הוותיק ביותר בליטא, אשר תערוכותיו עוסקות בארכיאולוגיה, בהיסטוריה ובתרבות של ליטא.

אנדרטת פרנק זאפה:
פסל זה הוצב בעיר בשנת 1995, אך הסיבה לכך לוטה בערפל, שכן המוזיקאי האמריקאי מעולם לא היה בוילנה.

שלושת הצלבים:
אתר זיכרון לזכר שבעה נזירים פרנסיסקנים שנרצחו על ידי פגאניים. האתר עשוי בדמות שלושה צלבים ענקיים, המצויים על גבעה ירוקה במקום בו נקברו הנזירים.

קתדרלת וילניאוס ארקיקאטדרה:
במקום זה נבנתה ב-1251 הכנסייה הנוצרית הראשונה בעיר, על הקרקע בו היה בעבר מקדש פגאני. היא נהרסה ונבנתה מחדש מספר פעמים, האחרונה בהם היתה במאה ה-18. חלקה הפנימי מרשים במיוחד, עם ציורי קיר, פסלים ועוד עיטורים. מגדל הפעמונים מקסים- חלקו העליון מהמאה ה-19 ואילו התחתון מהמאה ה-14. בקפלת קסימיר הקדוש שבסגנון בארוק, קבור הפטרון של ליטא בארון קבורה עשוי כסף.

כנסית סנט אן וכנסיית סנט פרנסיס וסנט פול:
שתי כנסיות מרשימות השוכנות בסמיכות, בעיר העתיקה. סנט אן קטנה ויפה במיוחד, יש הטוענים שהיא הכנסייה היפה בעיר. היא נבנתה במאות 15 ו-16 ובשנת 1812 הרשימה כל כך את נפוליאון עד כי בקש לקחתה עמו לצרפת, בכף ידו.
כנסיית סנט פרנסיס וסנט פול, מהמאה ה-15, נבנתה בסגנון גותי ובשנים הבאות הוספו לה אלמנטים של רנסנס ובארוק.

שער השחר:
השער היחיד ששרד מבין עשרה שערים בחומות האבן של העיר העתיקה. יש בו כנסייה קלאסית ובה תמונה של מריה הקדושה. חלק מרשים במיוחד של החומה הוא הבסטיון של חומת וילנה, מהמאה ה-17. כדאי להעפיל למרפסת שלו וליהנות מתצפית נהדרת לעיר.

בית הכנסת:
לפני השואה פעלו בעיר כמאה בתי כנסת. מתוכם שרד אחד, אשר נבנה ב-1903.

סיור בכדור פורח:
אחת הדרכים המקסימות לחוות את העיר היא סיור בכדור פורח, המאפשר להתרשם מנופי העיר ממבט הציפור. וילנה היא אחד הבירות האירופיות היחידות אשר מאפשרות לטוס מעליה בכדור פורח.

הרובע היהודי:
בתחילת המאה ה-15 היתה וילנה מרכז גדול ביותר של תרבות יהודית. היו בה יותר בתי כנסת מאשר כנסיות וישיבות רבות. הרובע היהודי היה ממוקם בין הרחובות ז'ידו (רחוב היהודים) וגאונו (על שם הגאון מילנה), סטיקליו ואנטוקולסקיו. בו נולד הגאון מוילנה, אחד מהאוטוריטות התלמודיות הגדולות בעולם. ברחוב ז'ידו ניתן לראות פסל זיכרון שנוצר לכבודו בשנת 1957, בנקודה בה שכן בית הכנסת הגדול בעיר. כאן התפתחה היידיש במאה ה-19 ונולדו בו שני יוצרים דגולים, רומן גארי ומארק שאגאל. כיום נשארו שרידים מעטים מהעושר התרבותי הזה, עליו ניתן ללמוד יותר במוזיאון המצוי ברובע.

בית העלמין:
בית קברות ייחודי, בו קבורים יהודים, מוסלמים ונוצרים גם יחד.

אוכל ושתייה בוילנה:
המטבח הליטאי הוא מצוין ומושפע מהמטבחים של המדינות השכנות- פולין, לטביה, גרמניה ורוסיה. מצרך חובה בכל ארוחה הוא לחם שיפון. כיאה למטבח המזרח-אירופי, הירק הכי פופולרי הוא תפוח האדמה, אשר הגיע לליטא במאה ה-18. המאכל הלאומי הפופולארי מכונה צפלין. מדובר בכופתאות עשויות תפוח אדמה מגורר, במילוי בשר טחון. תפוחי אדמה מככבים גם ב-ודאראי, נקניקיות עשויות מעי חזיר ותפוח אדמה; בפנקייק המקומי, בלינאי; וכן בלחמניות תפוחי אדמה- סבילפיקאי.
עוד מאכל מקומי אהוב הוא הבורשט, מרק סלק ושמנת חמוצה.
המשקה המשכר הליטאי העתיק ביותר הוא מידוס, הוא עשוי מדבש ונוהגים לשתות אותו באירועים מיוחדים. כן כדאי לנסות את הבירות המקומיות והוודקה המקומית.

מידע כללי

ויזה- ישראלים אינם זקוקים לויזה כדי לבקר בליטא.
שגרירות ליטא בישראל:
רחוב שאול המלך 8, ת"א; 03-6958685
שגרירות ישראל בליטא:
לישראל אין שגרירות בליטא והנציגות האמונה על ליטא היא שגרירות ישראל בלטביה:
2 Elizabetes St., Riga, Latviaטלפון: 371-
7320737/9